תקציר - המושג שכל מפקד משטרה חייב להכיר, כי הוא תמיד יואשם בו: מנוסת מוות או שעטת מוות (stampedes and crushes) היא התנהגות עדרית שאיבדה שליטה; בריחה קולקטיבית מהירה ומבוהלת של קבוצה - המצויה בצפיפות יתר - כאשר במהלכה נמחצים אחרים למוות…
[לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לסדרת מאמרי ל"ג בעומר ואירועי מירון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התנהגות קולקטיבית של קבוצה, לחצו כאן]
עודכן ב- 9 ביולי 2024
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
חגיגות ליל כל הקדושים - ההאלווין בדרום קוריאה – שיותר מרבע מאזרחיה הם נוצרים – היו הראשונות מאז 2020 שנערכו כמעט ללא הגבלות קורונה. לרובע איטוון בסיאול – שגדוש במקומות בילוי לצעירים – הגיעו ב- 29/10/22 עשרות אלפי אנשים. מספר המבלים שחגגו ברחובות איטוון, באזור שבו יש סמטאות ורחובות צרים, הגיע ל-100,000 (YNET, 2022).
באזור השעה 22:20, מסיבה לא ברורה, נהרו ההמונים לסמטה תלולה באיטוון. גורמים קוריאנים ציינו כי ייתכן שהסיבה לנהירה לסמטה היא שמועה שהתפשטה בקהל על ידוען קוריאני שנמצא בפאב סמוך. להערכתו מספר האנשים שהצטופפו בסמטה היה גבוה פי 10 מהרגיל; והקהל המשיך להגיע לסמטה התלולה למרות שהיא כבר הייתה מלאה מפה לפה. ואז, כשהגיעה הצפיפות לשיאה, הקהל שהיה מקדימה החל ליפול על האנשים שהיו מאחוריו, כאילו היו ריבועי דומינו. לאור תנאי השטח והצפיפות האדירה, פעולות חילוץ הלכודים שנרמסו היו ממושכות... המשטרה סומנה כאשמה ושלא נערכה לאירוע כזה, אבל האמת היא שהסיכוי למנוע שעטת מוות הוא אפסי. זה כמו לעמוד מול צונאמי... (YNET, 2022).
מנוסת מוות - שעטת מוות: המשגה
התופעה של מנוסת מוות או שעטת מוות או אירוע דחק היא תופעה טבעית שאיננה אופיינית לבני אדם דווקא; היא קיימת גם בקבוצות גדולות של בעלי חיים אחרים (ראו התמונה שבראש המאמר); שנתקפות פניקה; אבל, מאז החלו בני אדם לחיות בקבוצות גדולות בערים, חוזרת התופעה הזו שוב ושוב. אנו נתקלנו בה לאחרונה בישראל, באירועי מירון, באפריל 2021.
יוסף בן מתתיהו (ראו תמונה משמאל) מספר לנו, למשל, כי בשנת 66 לספירה, בסביבות תחילת המלחמה הרומית-היהודית, חייל רומאי נתקל בעולי רגל יהודים שעלו לבית המקדש לקראת חג הפסח; וחילופי הדברים ביניהם הובילו להתפרעות רבתי, שבה צעירים יידו אבנים על החיילים. החיילים הזעיקו תגבורת ונוצרה בהלה המונית. במנוסת עולי הרגל, נמחצו למוות עשרת אלפים יהודים. התופעה הזו קרויה, כאמור מנוסת מוות או שעטת מוות:
נגדיר מנוסת מוות או שעטת מוות (stampedes and crashes) כהתנהגות קולקטיבית - התנהגות עדרית של קבוצה - המצויה בצפיפות יתר - שנתקפה פניקה ושאיבדה שליטה. במהלך הבריחה המהירה והמבוהלת, נמחצים חלק מחבריה, כמו גם כאלה שעומדים בדרכה. כיוון שמדובר בתופעת טבע, היא איננה נחלתן של מדינות נכשלות דווקא.
ויקיפדיה האנגלית הקדישה לתופעה דף מיוחד תחת השם: רשימה של מנוסות מוות של בני אדם - List of human stampedes and crushes. הסקירה הזו מתחילה בתיאורו של יוסף בן מתתיהו, משנת 66 לספירנ; וסוקרת מקרים שתועדו מהמאה ה- 18 ועד ימינו.
גם אנחנו ידענו מנוסות מוות אצלנו: אסון מירון: אפריל 2021
האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון (מכונה בקיצור: אסון מירון) היה אסון אזרחי בישראל, הגדול ביותר בתולדות המדינה, שהתרחש בליל ל"ג בעומר, ב- 30 באפריל 2021, ובו, עקב מעיכה וחנק שנגרמו בתדחוקת קהל, נספו 45 גברים וילדים, ונפצעו 145 בני אדם. עד לפרוץ האירוע לאחר חצות הספיקו להגיע להר מירון – על פי ההערכות – כמאה אלף חוגגים. במתחם חסידות תולדות אהרון התקבצו כ-20,000 איש למעמד ההדלקה שהחל לאחר חצות. בשעה 00:45, באמצע מעמד ההדלקה במתחם "רחבת תולדות אהרון", החלו רבים מהמשתתפים לצאת מהמתחם דרך 'גשר דב' המוביל ישירות לדרך מהדרין לגברים, ליציאה ממתחם הקבר. בגשר נוצר דוחק רב שבעטיו רבים התקשו לנשום כאשר הלחץ הלך וגבר.
בשלב זה זירת האסון נחלקה לשתיים [ויקיפדיה: האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (2021)]:
- בתחתית מדרגות הבטון אירעה החלקה של מספר אנשים אשר הובילה למפולת אנושית עד לראש גרם המדרגות, ונוצרה ערימה אנושית בה עשרות אנשים נתקעו זה על גבי זה ולא הצליחו להיחלץ במשך כעשר דקות לפחות, עד שחלקם נפחו את נשמתם עקב פגיעות מעיכה או חנק. אנשים שעמדו בסיום גרם המדרגות ניסו למשוך ולחלץ את התקועים, אך רוב המאמצים נכשלו.
- במקביל, בסיום מורד גשר ר' דב, נוצרה מפולת נוספת שיצרה מחסום אנושי בפני האלפים המנסים להידחק ולצאת מרחבת תולדות אהרון, מבלי שידעו על המתרחש מספר מטרים לפניהם. העומס והדחק מהחלק העליון בשילוב הרצפה הרטובה אשר זרזה את ההחלקה כלפי מטה, גרמו ללחץ עצום על הערימה השנייה וכל הסמוכים לה. בנקודה זו נמחצו ונחנקו רוב הפצועים וההרוגים, מפגיעות ודימומים פנימיים ומחוסר יכולת לשאוף חמצן.
באסון נפגעו 147 גברים, רובם צעירים. 38 נהרגו במקום ומותם של שבעה נוספים נקבע בבית החולים, 22 נפגעו במצב קשה, 3 בינוני ו-2 קל. מיד לאחר תחילת האסון, קרסה התקשורת הסלולרית במקום בשל העומס, והשוהים במקום לא יכלו לתקשר עם קרוביהם כדי לעדכן אותם לגבי מצבם [ויקיפדיה: האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (2021)].
רק כעשרים דקות מתחילת האסון החלו כוחות ההצלה והשיטור לקלוט את ממדיו, כוחות רבים הוזעקו למקום, המוזיקה בהר כבתה וכלל הנוכחים בהילולה התבקשו לפנות לגמרי את גזרת ההר [ויקיפדיה: האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (2021)].
אירועים נוספים ידועים בתקופתנו של מנוסת מוות, הם למשל:
6 בנובמבר 2022: פסטיבל המוזיקה Astroworld
שמונה בני אדם נמחצו למוות ורבים נפצעו במהלך ערב הפתיחה של פסטיבל המוזיקה Astroworld ב-6 בנובמבר 2022, ביוסטון, טקסס. לפי נתונים שפורסמו בתקשורת, 17 נפצעו ו-11 מהם לקו בדום לב. בנוסף, יותר מ-300 טופלו בבית חולים שדה שהוקם במקום.
האירוע התרחש במהלך הופעה של הראפר טראוויס סקוט, שבמהלכה הקהל החל להידחס לעבר קדמת הבמה. לפי דיווחים, סקוט עצר את הופעתו כמה פעמים, כאשר הבחין במעריצים במצוקה ליד הבמה. הוא ביקש מהמאבטחים לוודא שהם בסדר ולחלץ אותם מתוך הקהל.
לדברי מפקד הכבאות של יוסטון, "ההידחסות של הקהל לקרבת הבמה גרמה לפאניקה מסוימת, וזה התחיל לגרום לפציעות. היו עשרות שנפצעו. אנשים התחילו ליפול, הפכו מחוסרי הכרה וזה יצר פאניקה נוספת".
24 בספטמבר 2015: אסון העלייה לרגל במכה
אסון זה התרחש במכה ב-24 בספטמבר 2015, ובמהלכו נרמסו כ-2,400 עולים לרגל במהלך החג' השנתי. שעטה המונית של עולי הרגל גרמה למותם בחניקה, במחיצתם או ברמיסתם:
15 באפריל 1989: אסון הילסבורו
אסון הילסבורו הוא אירוע אשר התרחש ב-15 באפריל 1989, באצטדיון הילסבורו שבשפילד, אנגליה, שבמהלכו נמחצו למוות עקב תדחוקת קהל 97 אוהדי ליברפול.
1911: אסון מירון הראשון
בליל ל"ג בעומר של שנת 1911, ממש בשעת ההדלקה, קרסה גדר הגג שמעל קבר רשב"י – אותו גג שעד היום מתבצעת עליו ההדלקה הגדולה – ואחד עשר חוגגים נהרגו ורבים נפצעו…
[למאמרו של יאיר רגב: אסון מירון, הסיבוב הקודם, לחצו כאן]
[לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לסדרת מאמרי ל"ג בעומר ואירועי מירון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התנהגות קולקטיבית של קבוצה, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- מאמרו של יאיר רגב: אסון מירון, הסיבוב הקודם.
- אוסף המאמרים על התנהגות קולקטיבית של קבוצה;
- אוסף המאמרים על 'קבוצות';
- סדרת מאמרי ל"ג בעומר ואירועי מירון;
- הרחבת המושג: התנהגות קולקטיבית - התנהגות עדרית;
- אוסף המאמרים על 'קבוצות'.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2023), התנהגות קולקטיבית של קבוצה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/4/23.
- פנחס יחזקאלי (2015), התנהגות קולקטיבית, ייצור ידע, 17/7/15.
- פנחס יחזקאלי (2020), הכל על קבוצות באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/4/20.
- YNET (שנה: 2022), דרום קוריאה בהלם מהאסון בחגיגות האלווין: 153 נמחצו למוות, "אנשים נפלו כמו דומינו", 30/10/22.
- ויקיפדיה: האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (2021).
סה"כ הצגת הלוואין-דאווין של האילומי-נאצי: אין איברים מעוכים, אין דם או אפילו שטפי-דם, ואין תעודות פטירה. הכל בולשיט.
ביקורת לדוגמא:
https://www.bitchute.com/video/3yqKnX68a02I/